חמישה כלים פשוטים לרגעים מאתגרים
מאת: נאורה קנובלר, מאמנת להתפתחות אישית בשיטת סאטיה

לפני שבע שנים, בעיצומו של תפקיד אינטנסיבי בקריירה המשפטית שלי, ילדתי תאומים בלידה שקטה. בעקבות הלידה חוויתי התקפי חרדה והרגשתי שאיבדתי את התמימות שהייתה לי.
צללתי לתוך תהומות של ייאוש ועצב שלא הכרתי. אבל לצד האובדן, גם האמא שאני היום נולדה. נתיב חדש של היכרות עם עצמי נפתח. המשפחה שלנו נולדה שם מחדש.
באותו הרגע לא יכולתי לראות או להרגיש דבר מכל זה.
אבל תוך כדי איסוף רסיסי החיים שהכרתי, למדתי את כוחה של האמונה, את עוצמתה של התקווה ואת המשמעות העמוקה של חיבור לרגע הזה; לכאן ולעכשיו.
במהלך ההתמודדות עם הטראומה, האובדן וההריונות המורכבים שבאו לאחר מכן, רכשתי כלים תודעתיים שאפשרו לי להתמודד עם תחושת חוסר האונים, הפחד והדאגה שליוו אותי לאורך הדרך.
היום אני אמא לשני ילדים מדהימים ובעלת קליניקה להתפתחות אישית בשיטת סאטיה.
אני מלווה נשים, גברים וזוגות שחוו משברי חיים – לבנות את החיים מחדש, לרפא מערכות יחסים, ולהחזיר לחיים את השמחה.
כשמגיעים אליי אנשים שחוו אובדן או לידה שקטה, אני מעבירה להם את הכלים שלמדתי.
מתוך הבנה עמוקה שאין לנו שליטה על מה שנעשה לנו – אבל יש לנו בחירה איך לחיות מעכשיו.
במאמר הזה, בחרתי לשתף אתכם בחמישה כלים תודעתיים פשוטים ויומיומיים שיכולים לסייע לכם להתמודד עם המציאות הנפיצה שאנחנו חווים היום – ולהתחבר אל המקום הבטוח ביותר שיש לנו: הרגע הזה, הכאן והעכשיו.
קחו לעצמכם חמש דקות ביום (דקה לכל כלי). ברצף או בנפרד:
1. נשימה כעוגן
עצרו לרגע. שימו יד על הלב.
האם אתם יכולים לתאר את הנשימה שלכם?
האם היא רדודה או עמוקה? עד לאן היא מגיעה? לגרון? לחזה? לבטן?
מה אתם חשים בגרון?
בלי לשנות דבר – פשוט התבוננו. ואחר כך נשמו עוד קצת.
2. סריקת גוף
שאלו את עצמכם: מה אני חש/ה עכשיו בגוף?
האם יש אזורים מכווצים?
מה קורה בלסת, בצוואר, בין הגבות?
האם יש מקומות בגוף שנעים לי בהם? איפה לא נעים לי?
תשומת הלב לגוף מאפשרת חיבור עדין ועמוק לעצמנו.
3.שחרור רגשי
אם אתם לחוצים, על סף פיצוץ; אל תנסו להירגע.
להפך: תנו לתחושות מקום.
קיפצו במקום. נערו את הגוף. צעקו לתוך כרית.
הכו בכריות, הרימו ידיים לשמיים – שחררו.
במקום להדחיק את הכאב – הניחו לו לעבור דרככם.
4. כתיבה אינטואיטיבית
לא מתחברים לתנועה?
כתבו הכול על דף: את הפחדים, את הדאגות, את הקללות, את מה שלא נעים להגיד בקול.
ואחר כך – קרעו את הדף לחתיכות קטנות.
תנו לנייר לקחת את מה שהלב לא צריך יותר.
5. הודיה והוקרה
בסיום – קחו דקה לחשוב:
על מה אני מודה היום? מה שימח אותי?
מי תמך בי? עבור מי גייסתי כוחות?
מה גרם לי לרגע של אור – אפילו קטן?
תודעה של הודיה היא מפתח לשמירה על הלב פתוח, גם בימים של כיווץ.

כולנו חווים בימים אלה חוסר אונים, פחד ודאגה בעוצמות משתנות. מותר לפחד. מותר לכעוס. מותר להתבלבל💜
השאלה היא: איך נבחר להתמודד עם הכאב, והאם נצליח לשמר בתוך הפצע גם את האהבה.
אם הלב שלכם מחפש הקשבה וכלים, אתם מוזמנים לפנות אליי. אני כאן.

שלכם,
נאורה קנובלר💫
#נאורה_איתךברגעיםהריקים
052-8569767
www.instagram.com/neoraknobler
www.neoraknobler.com