חלומות לא מתגשמים בכוח
ענת לוינגר

שנים שלא הצלחתי להחליט.
היה לי חלום – לגור לחו”ל.
לא טיול. חיים.
לנשום שפה אחרת, לראות את עצמי בסביבה אחרת, לגלות מחדש מה נכון לי, לחיות משהו אחר.

היו לי מיליון מחקרים וטבלאות,
על לונדון, אמסטרדם, תאילנד.
בדקתי מחירים, חיפשתי בתי ספר, קראתי בלוגים.
אבל כל פעם שזה התקרב — נבהלתי.

ולא סתם פחד — פחד עמוק.

פחד להתחרט.
פחד שאהרוס משהו טוב שכבר יש לי.
פחד שאהיה לבד, שאשבר.
פחד ש”לא אצליח שם”, מה שזה לא יהיה.
פחד שזו טעות — אחת כזו שאי אפשר לחזור ממנה.
פחד לאבד את עצמי.

וזה תסכל אותי כל כך,
כי אני מנהלת, מתכננת, רגילה להזיז דברים.
ופתאום – תקועה. שנים.

עד שיום אחד הפסקתי לתכנן
והתחלתי לשאול את עצמי –
מה אני באמת רוצה שם?
ומה בי כל כך מפחד?

לא נלחמתי בפחד הזה.
לא ניסיתי לשכנע את עצמי ש”זה לא נורא”.
פשוט הקשבתי.

ואז הצלחתי לראות שהפחד לא ניסה לעצור אותי.
הוא ניסה לשמור עליי.

אז התקרבתי אליו.
הייתי איתו בעיניים טובות.
לא ניסיתי לדרוס אותו — ניסיתי להבין מה הוא מבקש.

ומשם, לאט לאט, משהו נפתח.
ולא ביום אחד.

אבל היום אני פה.
בברצלונה.
לא כי התגברתי על הפחד,
אלא כי הסכמתי להכיר אותו.

ענת לוינגר
מאמנת ומלווה אנשים ברגעים של שינוי