עומדת מול המקרר
מאת: הילה אפשטיין

עומדת מול המקרר.
היד כבר אוחזת בידית. הראש והלב רבים, אחד מורה לי  "תפתחי כבר את המקרר" – השני מצווה  "שלא תעזי לעשות את זה".
ואני מתעלמת מהמהומה בראש שלי ורק חוזרת ואומרת לעצמי, שוב ושוב את אותה המנטרה:
"אני בוחרת לאכול שלוש ארוחות ביום לפי תוכנית האוכל שלי, וחוץ מזה אני לא אוכלת מה שאסור לי – ויהי מה."

המנטרה משאירה  את המקרר סגור – וחווית חיים חדשה מתאפשרת לי.

פעם, עוד לפני שפיתחתי לעצמי מנטרה, שקלתי 111 ק"ג.
כיום משקלי 50 ק"ג.

זה ממש לא מזל, זה גם ממש לא מקרי,

כל זה תודות לבחירה אחת של מנטרה הבנויה באופן פשוט ממילים שהן הצהרת מחויבות.
אמרתי גם בקול, גם בלב, גם בשקט, גם מול המקרר, גם בלילה, וגם בבוקר.
והן ניצחו.

במשך שנה וחצי ירדתי 61 ק"ג – והפעם, לא בדיאטה כי אם בתוכנית סדורה עם חזון ואסטרטגיה.
נפרדתי פרידה אמיתית מהעודף, ומהמקום הכואב שהאוכל תפס בחיי.

מאז עברו כמעט 25 שנים, והמנטרה הזו היא עדיין חלק ממני.
היא מזכירה לי שמילות המנטרה שבהן אני בחרתי – יוצרות את המציאות שבה אני חיה בה.
למילים יש כח להרים אותי או להפיל אותי.
מקורבן הפכתי למנהיגה אחראית של חיי.

בחרו לעצמכם מנטרה חזקה המורכבת מהמילים המרימות והחזקות שלכם.
חזרו עליה כמה שרק אפשר, בלב, בדיבור, עם חברים, רשמו ביומן או הניחו כתמונה על השולחן.
אפשרו למנטרה בה בחרתם להפוך לאמת הפנימית שלכם, לעוגן בחייכם.

מילים… יוצרות מציאות.
אני – ההוכחה