המסע מאימון כעיסוק משני לעסק אמיתי, יציב ומקצועי
ארנון יפה

בגיל 54, אחרי שחלום הסטארטאפ שייסדתי התנפץ, מצאתי את עצמי עומד בצומת דרכים – מה עכשיו?
בגיל 42 יצאתי לעצמאות, וב־11 השנים האחרונות חייתי חיים כפולים: ניהלתי קריירה מרשימה כמנהל בכיר וכיזם, ולצדה ליוויתי אנשים כמאמן אישי בשיטת סאטיה. האימון היה עבורי מרחב של נשמה, של שליחות, אך מעולם לא היווה מקור פרנסה.

הגיע הרגע לשינוי.
כעת, משהו בי כמהה לשינוי – להוריד קצב, להתחבר יותר לעולם הרוחני, ולהביא את האימון למרכז חיי המקצועיים. אך לצד הרצון, עלו פחדים: איך אתפרנס בכבוד? מדוע שיבחרו דווקא בי בים אדום של אלפי מאמנים? והאם אשלם מחיר ברמת החיים?

די מהר הבנתי שהשינוי הזה דורש גם שינוי גישה – לעבור מעסק צדדי לעסק אמיתי, יציב ומקצועי. יכולתי לחכות ללקוחות מפה לאוזן, אבל בחרתי להשמיע את קולי – דרך הרשתות החברתיות, מאמרים וערוצים נוספים. רק שזו הייתה זירה זרה לי.

לא רציתי לחזור לרשתות.
מאז המהפכה המשטרית יצאתי מהרשתות החברתיות, וכמעט לא היו לי עוקבים. ניסיתי לחזור, אבל זה הרגיש כמו פול גז בניוטרל. הפוסטים לא זכו לתגובות, לא נהניתי והרגשתי תיסכול שאני מבזבז זמן יקר על ניסוי וטעייה.

שיווק זה מקצוע, ויש לזה שיטה. הבנתי שאני לא רוצה לבזבז חודשים כדי להמציא את הגלגל. כך הגעתי לקורס של ג’ניפר פוני – ושם התחילו ליפול האסימונים.

אני עדיין תלמיד, אבל יש לי מפה ויש לי מצפן. ואני מתקדם – עקב בצד אגודל.