זרעים של שפע
דינה אזולאי

לפני כמעט 15 שנים, בעלי הגיע הביתה עם אדנית ריקה.
אז עוד לא הבנתי את המשמעות. לא שיערתי שדרך האדמה והשתילים – אלמד על עצמי ובעיקר אפתח את שפת האמפתיה.

חשבתי שאנחנו יוצרים פינת קסם ירוקה, מקום נעים לשהות בו.
אבל מהר מאוד גיליתי שאני בעצם לומדת את מהות החיים – דרך הפרחים והצמחים שבמרפסת שלנו.

ראיתי את הצמח כשהוא לא במיטבו. הוא הרגיש לי כמוני –
אישה שמתבוננת בגינה ומבקשת בלי מילים, מקום לנשום.
ראיתי גם כשאין תקווה – משהו מצליח לצמוח.
מהסדק הכי קטן, מהאדמה היבשה – עלים חדשים מגיחים, ניצנים נפתחים.
בלי רעש, בלי דרמה – פשוט צומח. כי לצמחים יש יכולת מופלאה: פשוט… לצמוח.

עם מים במידה, מעט אהבה והקשבה אמיתית – הזרע נובט, מצמיח שורשים ומביא איתו פריחה.

האמפתיה, עבורי, היא היכולת להיות עם מה שיש – בלי לשפוט, בלי למהר לתקן.

לשאול: מה הצמח הזה צריך? ומה אני צריכה?
ולהרגיש את התשובה בגוף, בגינה.

עם השנים, הגינון הפך לדרך חיים – ולשדה של אמפתיה.

אנחנו לא מגיעים רק לשתול – אנחנו באים להקשיב.
לגוף של הבית, לקצב הפנימי, לקול שצמא לשקט ויופי.

כשאני באמת נוכחת – לא רק הגינה נפתחת, גם הלב.

בחג השבועות, חג של מים ושפע, אני בוחרת לחגוג את השפע שבאמפתיה –
את הרוך, ההכלה, ההזנה – שדרכם הכול יכול לפרוח.

באהבה,
דינה אזולאי
מגשימת חלומות ירוקים – צמיחה מהלב דרך צמחים במפרסת או בגינה